משיכת כספי פיצויים ופנסיה

בעת סיום עבודה — בין אם מדובר בהתפטרות ובין אם בפיטורים — העובד עומד בפני צומת דרכים לגבי רכיב הפיצויים שנצבר בקופה.

זהו הרגע שבו נקבע כיצד ימוסו כספי הפיצויים, האם הם יימשכו כמזומן, יישארו בקופה או יועברו לרכיב הקצבה — ומכאן גם ההשלכה על החיסכון הפנסיוני העתידי. מסלולי הטיפול בכספים מדווחים ומיושמים באמצעות טופס 161 החדש.

הפטור ממס הכנסה על מענק פרישה/פיצויים עומד על משכורת חודשית אחת לכל שנת עבודה, או עד תקרה קבועה בחוק (כ-13,750 ש״ח לכל שנת עבודה, המעודכנת לפי המדד) — הנמוך מביניהם.

כל סכום שמעבר לתקרת הפטור מחויב במס הכנסה לפי המדרגה השולית של העובד — אלא אם מבוצע רצף פיצויים או רצף קצבה.

התקרה הקבועה בחוק מתעדכנת לפי המדד. הסכומים המוצגים כאן הם לצורך הסבר בלבד ואינם מהווים חישוב אישי.

מסלולי הטיפול בפיצויים מדווחים באמצעות טופס 161 החדש. לכל מסלול משמעות מיסויית אחרת — והשלכה שונה על החיסכון הפנסיוני.

• משיכה בפטור ממס — קבלת הכסף המזומן עד תקרת הפטור ממס, ותשלום מס על היתרה שמעבר לתקרה.
• רצף פיצויים — השארת כספי הפיצויים החייבים במס בקופה, לצורך התחשבנות בעת סיום העבודה אצל המעסיק הבא.
• רצף קצבה — העברת רכיב הפיצויים לרכיב הקצבה. מסלול זה נחשב למשתלם ביותר מבחינה מיסויית ברוב המקרים — אך יש לשים לב: משיכת פיצויים בפטור מקטינה ישירות את הפטור המגיע על קצבת הפנסיה החודשית בגיל פרישה (לפי ״נוסחת השילוב״) — בהתאם לנתוני המקרה ולתכנון המס האישי.

משיכת רכיב התגמולים — בקרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל — לפני הגעה לגיל פרישה נחשבת בחוק ל״משיכה שלא כדין״.

החוק קובע ניכוי מס במקור בשיעור של 35% (או לפי המס השולי, הגבוה מביניהם) מכל סכום התגמולים שנמשך.

החוק מכיר בפטור ממס במקרים מיוחדים, שבהם המשיכה נחשבת משיכה כדין:

• הכנסות נמוכות — יחיד או זוג שהכנסותיהם אינן עולות על שכר המינימום.
• הוצאות רפואיות כבדות — לכיסוי הוצאות רפואיות של העמית או קרובו (למעט טיפולי שיניים).
• נכות רפואית יציבה — קביעת נכות צמודה בשיעור של 89% ומעלה לאחר תחילת החיסכון.

הגעה לגיל פרישה (62 לנקבה, 67 לזכר) מאפשרת ניצול הטבות מס משמעותיות באמצעות טופס 161י׳ (קיבוע זכויות) מול פקיד השומה — במסגרת תיקון 190.

החוק מעניק סל פטור כולל, העומד על מאות אלפי שקלים, המאפשר לקבל חלק גדול מהפנסיה החודשית כקצבה פטורה לחלוטין ממס הכנסה.

• פגיעה בכיסוי הביטוחי — משיכת כספים או סגירת הקופה עלולה לבטל באופן מיידי כיסויים ביטוחיים חשובים, כמו ביטוח אובדן כושר עבודה וביטוח שאירים.
• אובדן תשואות ופגיעה בריבית דריבית — משיכת כספים בגיל מוקדם מקטינה דרסטית את הצבירה השוטפת ואת יתרת הקצבה הצפויה בגיל פרישה.
• תשלום מס מיותר — משיכה ללא ייעוץ מוקדם גוררת לעיתים קרובות תשלום מס של 35% או מס שולי גבוה, שניתן היה למנוע באמצעות תכנון פרישה, פריסת מס או קיזוזים.

זו מסגרת לקבלת החלטה, לא המלצה. הבחירה בין משיכה חד-פעמית לקצבה חודשית נבחנת בהתאם לנתוני המקרה ולתכנון המס האישי.